אלון ברוידא מדבר על גירושין ובעיות דומות

אלון ברוידא מדבר על גירושין ובעיות דומות

 

רו”ח אלון ברוידא מומחה להעברת עסקים ורכוש מדור לדור

מחבר  הספר “במשפחה שלנו זה לא יקרה  –   על מה שמחבר  משפחה, כסף, רכוש ועסקים”  בהוצאת כנרת זמורה ביתן

גירושים יכולים להתרחש בשלבים שונים של חיי הנישואים. אם זה קורה סמוך לנישואים מדובר בהליך פשוט יחסית. בדרך כלל אין עדיין ילדים משותפים וגם הרכוש לא מצדיק מריבות קשות. הפרידה כשלעצמה היא כמובן אירוע כואב, אבל אירוע שקורה לפני שחייהם של אחרים מושפעים ממנו.גירושים שמתרחשים כאשר הילדים קטנים מנתקים את קשר המגורים בין בני הזוג, אבל משאירים להם ברוב המקרים שותפות לנצח: הוא אבי ילדי, היא אם ילדי, ואת התואר הזה שום שופט לא יוכל לגזול מהם.

אלון ברוידא– גירושים כשיש ילדים מכניסים למשחק גם את הוריהם של בני הזוג, ולא אחת גם את הדודים והדודות משני הצדדים. לאלה אין מעמד משפטי מוגדר, אבל הם מרגישים חלק בלתי נפרד מהמשפחה, ויילחמו בכל דרך אפשרית כדי לשמור על קשר עם הנכדים והאחיינים.

כשבני זוג שהם הורים לילדים נפרדים, עולות שאלות מהותיות לגבי סוג החינוך שהם יקבלו: חילוני או דתי, דתי או חרדי, קונסרבטיבי או רפורמי ועוד ועוד. שאלות אלו אינן פיננסיות, אבל לפחות אחד הצדדים יהיה מוכן לשלם, ולא מעט, כדי שרצונותיו יקוימו

שאלה אחרת שעולה היא הסדרי הראייה. מי מקבל משמורת על הילדים, מי פוגש אותם ועד כמה כל אחד מבני הזוג שהתגרשו מעורב בחיי, בגידולם ובחינוכם. הסדרי הראייה הופכים במשפחות מסוימות להסדרי סחיטה: אם אתה רוצה לראות את הילדים, תשלם. אם הוריך רוצים לראות את הילדים, שישלמו.

עד כאן לא חידשנו.

להסדרי גירושים יש גם היבטים פסיכולוגיים ופילוסופיים. האם תהליך הגירושים הוא סוג של משא ומתן שבו כל אחד מפליא את מכותיו באחר,ו אולי ההפך: אם החלטנו להיפרד, הבה נעשה זאת במהירות ובקלילות.דוגמאות לא חסרות: “בעלי מעלה דרישות הזויות ולא מוכן להתחלק איתי שווה בשווה ברכוש שלנו,” תיארה לי אישה שהתלבטה אם להילחם בו או לקנות את החופש שלה. במקרה אחר פגשתי אישה שתמורת דירה ותשלום חודשי צנוע לכל ימי חייה ויתרה על הווילה, על המפעל, על הכסף ועל המגרשים שהיו בבעלותה ובבעלות בעלה. “קניתי את החופש,” היא אמרה לי, “הפסקתי לשחק את המשחק במגרש שלו. ויתרתי על רכוש, אבל זכיתי לקבוע את הכללים מכאן ולהבא. בימי שישי אני יושבת בערב יחד עם הילדים והנכדים, והוא יושב לבדו בביתו המפואר וסופר את הכסף.

אני זכיתי באיכות חיים והוא זכה במטבעות.”

אישה אחרת סיפרה שבעלה היה זה שיזם את הגירושים כי חמד אישה אחרת, אבל אחרי כשנה הוא חזר בזחילה אליה ואל ארבעת ילדיהם המשותפים. אשתו הסכימה לקבל אותו, אבל הבהירה שלא תינשא לו שוב. עליך לדעת שאני יכולה לעזוב אותך בכל רגע שארצה…

היא אמרה לו. מאז חלפו 25 שנים, והם חיים באושר. היא אולי לא נשואה לו, אבל היא בהחלט אשתו (המשפטנים יגידו הידועה בציבור…).

גירושים אינם משחק סכום אפס. אם נביט בראי ונזכיר לעצמנו שכל הצדדים אמורים לשבת יחדיו סביב שולחן יום השישי או לחגוג את השמחות המשפחתיות גם אחרי שיסתיים תהליך הפרידה, נבין שיש מחיר להתנהגות נוקשה במהלך הגירושים. לעומת זאת, אם נפעל יחדיו למטרה משותפת, יש לצפות שכולנו נהנה מהתוצאה.