יושב עם זוג מקסים מתל אביב שהחשבון שלהם הסתבך קצת עם הלוואות, כאשר בפועל אלו הלוואות קטנות שיוצרות בלגן גדול מאוד

מארגן אישור סירוב משכנתא
מארגן אישור סירוב משכנתא

אצלם בחשבון. הם מתקשים לעמוד בהחזרים וזה בדיוק הזמן לעשות קצת סדר בחשבון שאת זה בדיוק אנחנו נעשה.

בני הזוג שלנו:

האמת היא שבני הזוג שלנו הם מקסימים ויציבים. הבעל עובד בחברת אוטובוסים עם וותק של 5 שנים כבר, כאשר הוא מרוויח בערך 9000 שקלים, האישה היא שכירה גם כן ועובדת בתור מזכירה, מרוויחה בערך 6500 שקלים.

הרכב ההלוואות היום:

המקרה שלנו כאן הוא קלאסי ואני אסביר. כולנו מבינים שהחיים מורכבים ולפעמים מגיעים למצבים שצוברים הרבה הלוואות. אבל בדרך כלל יש שני טיפוסים של אנשים. הטיפוס הראשון הוא אנשים שלוקחים הרבה הלוואות בבנק שלהם ולאחר מכן מתחילים לקחת הלוואות בבנקים אחרים. לעומת זאת הטיפוס השני מתרחק מהבנקים ולוקח הלוואות בכרטיסי אשראי.

שני המסלולים הולכים לאותה תוצאה סופית, ההבדל הוא שהטיפוס הראשון צובר הלוואות בבנקים שונים, לעומת זאת הטיפוס השני צובר הלוואות וכרטיסי אשראי.

ההלוואות שיש במקרה הזה:

במקרה הזה יש לנו פיזור של הרבה הלוואות קטנות שבנויות כך:

49 אלף שקל בבנק שלהם עם החזר חודשי של 1500 שקלים בחודש. שזה בסך הכול פחות נורא, הבעיה היא יותר במה שקורה בכרטיסי אשראי.

7000 שקלים בוויזה עם החזר של 600 שקלים בחודש

3700 שקלים בוויזה עם החזר 490 שקלים בחודש

8600 שקלים בוויזה עם החזר של 570 שקלים בחודש

12,000 שקלים בישרכרט חוץ בנקאי של 770שקלים בחודש

מימון ישיר 27 אלף שקלים עם החזר של 900 שקלים בחודש

לאומי קארד 9 אלף שקלים עם החזר 530 שקלים בחודש

תראו על פניו כשאתם מחשבים הכול ביחד זה יוצא לא הרבה כסף. בסך הכול זה יוצא 125 אלף שקלים, שזה לא הכי הרבה שיצא לי לראות אצל אנשים שההכנסה שלהם היא 15,000 שקלים בחודש. הבעיה היא הפיזור הגדול.

למה זה בעיה?

יוצא לכם לפעמים לשמוע על זוג עם הכנסה סבירה לחלוטין ולא מנכ"לים שהצליחו להגיע להלוואות בסדר גודל של 300 אלף שקלים? ואתם בדיוק כמוני תוהים מי לכל הרוחות נתן להם הלוואות ב300 אלף שקלים.?

אז העניין הוא כזה, כל חברה או בנק בנפרד מוכנים להגיע לאיזה שהוא סכום שהם מוכנים לאפשר לכם, לכן אם לוקחים מכמה גופים את המקסימום, ניתן להגיע להרבה מאוד הלוואות.

העניין הוא שאף חברה לעולם לא תסכים לקחת את ההלוואות של האחרים. כלומר נניח שהגעתם לחובות של 150 אלף שקלים שמפוזרים על פני כמה חברות, כאשר כל אחת היא כמה עשרות אלפי שקלים. העניין הוא שאף אחד מהגופים לא ירצה לקחת על עצמו את כל הסכום כולו. הפיזור הוא זה שמגן על החברות. לעולם לא תסכים חברה אחת לקחת על עצמה את החובות של כל שאר החברות.

אז מה אני עושה?

המטרה היא כאמור להקטין את ההחזר החודשי ולהפוך אותו להרבה יותר נמוך. אני כאן מקצר לכם את התהליך, אבל בגדול אני מנסה לשכנע את הבנק של הלקוחות לקחת אליו את כל ההלוואות של הלקוחות. הבנק שלהם לא מסכים כצפוי לעשות את זה, אבל לפחות אנחנו מצליחים להגדיל את ההלוואה הקיימת מ50 אלף ל90 אלף שקל, כאשר אנחנו משאירים את ההחזר על סביב 1700 שקלים בחודש. בכסף שנשאר אנחנו סוגרים את כל הלוואות האשראי חוץ ממימון ישיר.

במימון ישיר אנחנו לוקחים הלוואה של 50 אלף שקלים ופורסים אותה למקסימום. מקבלים החזר של 990 שקלים, סוגרים את ההלוואה של 30 ונשארים עם עוד 20 אלף להחזיר את המינוס.

בשורה התחתונה נשארנו עם החזר חודשי הרבה יותר נמוך, כזה שמשאיר אוויר לנשימה והתנהלות תקינה.