יושב עם זוג מקסים מרמת גן שנמצא כרגע בהליך פשיטת רגל, אנחנו חייבים בערך 200 אלף שקלים כדי לסגור את הליך פשיטת הרגל. המטרה שלנו היא להשיג משכנתא חוץ בנקאית על הבית הקיים, כדי לסגור את פשיטת הרגל ולהתחיל חיים חדשים.

מה המצב?

לבעל היה עסק קטן, העסק הגיע לקריסה ונכנס להליכי פשיטת רגל. אני לא רוצה להיכנס לפירוט כי זה לא באמת משנה. היות ופשיטת הרגל כבר נמשכת כמה שנים, הבעל התחיל לעבוד בתור שכיר ובניהול חנות גדולה וכיום הוא מרוויח 8 אלף שקלים נטו. האישה עובדת בתור מזכירה רפואית והיא מרוויחה בערך 3000 שקלים.

המשכורת שלה בפועל אמורה להיות גבוהה יותר, אבל היא מקפידה על משכורת נמוכה כדי לא לפגוע בהסדר פשיטת הרגל.

הבית שלהם נמצא ברמת גן ועולה בערך 1.6 מיליון שקלים, יש עליו כרגע משכנתא של בערך 200 אלף שקלים לאחד הבנקים.

מכאן המטרה שלנו היא להעביר את המשכנתא הקיימת של בערך 200 אלף שקלים לגוף חוץ בנקאי ולקחת מאותו הגוף עוד 200 אלף שאנחנו צריכים כדי לסגור את פשיטת הרגל.

מה הרעיון מאחורי משכנתא חוץ בנקאית?

הרעיון מאחורי משכנתא חוץ בנקאית הוא מאוד פשוט, זה מהווה פתרון פיננסי זמני שאמור לעזור באיזה נקודה של מצוקה, כאשר אחרי שנתיים ( למשל) המשכנתא אמורה לחזור לאחד הבנקים או שהבית אמור להימכר.

לא מתאים למי שיש משכנתא גדולה:

תראו לפעמים מתקשרים אנשים שיש להם משכנתא נניח של 800 אלף שקלים, והם צריכים עוד נגיד 200 אלף שקלים כדי לסגור את פשיטת הרגל. במצבים האלו אני אומר לאנשים שזה לא מתאים. למה? כי חייבים להעביר את המשכנתא הקיימת גם כן לגוף החוץ בנקאי, לכן ההחזרים יוצאים נורא גבוהים במצבים שבהם יש משכנתא ראשונה גבוהה.

למה גבוהה?

חייבים להבין נקודה, הריביות במשכנתא חוץ בנקאית הן גבוהות משמעותית מריבית בנקאית. הריביות מתחילות מ10 אחוז שנתי ועולות למעלה עד 13 אחוז ריבית, תלוי ברמת הסיכון של האנשים. מיותר לציין שאנשים שנמצאים בפשיטת רגל מהווים רמת סיכון מאוד גבוהה.

במתכונת של הלוואות בלון:

בדרך כלל נותנים משכנתא חוץ בנקאית במתכונת של הלוואת גישור, כלומר משלמים רק ריבית ולא את הקרן. המטרה היא לשלם את המשכנתא החוץ בנקאית נניח שנתיים ואחרי זה להעביר אותה לבנק. כלומר נניח לוקחים משכנתא של 400 אלף שקלים כמו במקרה שלנו, ההחזר החודשי של נניח 12% שנתי זה למשל 5000 שקלים בחודש.

הסכום כולו לא פוחת כלל, בגלל שלא משלמים את הקרן אלא רק את הריבית. הסיבה שלא משלמים את הקרן היא בגלל הריביות הגבוהות, כדי שלא יתקבל החזר גבוה מדי.

הכסף הולך לפי התוכנית לכונס או לנושים:

בדרך כלל במקרים של פשיטות רגל, החברות החוץ בנקאיות גובות עוד סכום של 7000-8000 שקלים עבור שירותי עורך דין. הסיבה היא כי הכסף לא יכול לעבור לאנשים עצמם, אלא צריך לעבור בהתאם להסכמים בין עורכי הדין לכונס או לנושים או לאן שיוחלט.

אז מה אני עושה?

העבודה מול קרנות חוץ בנקאיות היא מורכבת, כל קרן או חברה חוץ בנקאית יש לה את הכללים שלה ואת סוגי המשכנתאות שהיא מוכנה או לא מוכנה לתת. יש חברות חוץ בנקאיות שמוכנים לתת משכנתאות רק לבעלי נכסים במרכז הארץ, יש חברות שמבקשות כמעט בכל מקרה שני ערבים וכל מיני תנאים כאלו ואחרים.

היות והמקרה של חילוץ מפשיטת רגל, הוא יחסית מורכב אני נאלץ לעבור הרבה מאוד קרנות כדי להגיע למצב שבו אני מצליח להשיג הצעה למשכנתא בריבית של 11 אחוז, ללא דמי פתיחת תיק וללא תשלומים מיותרים כמו שיוצא לי לשמוע לפעמים מאנשים. אנחנו מגיעים לפגישה וסוגרים חוזה משכנתא. שיהיה לכולם בהצלחה.